התיישנות עבירות מין

עבירות המין מסוג פשע הן אינוס, אינוס בנסיבות מחמירות, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, מעשה מגונה, עבירות מין במשפחה ובידי האחראי על חסר ישע, הטרדה מינית והתנכלות. תקופת התיישנות עבירות מין לעבירות הנ"ל היא מיום ביצוע העבירה.

התיישנות בעבירות מין

כשמדובר בעבירות מסוג פשע ועוון ישנן כמה אפשרויות שאם הן מתקיימות יחול שינוי בחישוב משך זמן ההתיישנות. הספירה מתחילה מיום ההליך האחרון בחקירה, או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, התאריך המאוחר מבין שלוש האופציות הללו .

בשנים האחרונות חל שינוי רב במודעות הציבור לנושא עבירות המין. פרשיות מהעבר צצו ועלו, נשים וגברים אזרו אומץ והגישו תלונות במשטרה ודווחו על עבירות מין רבות וקשות. הרשתות החברתיות סוערות בכל פעם מחדש עקב תגליות חדשות או פתיחות של נפגע המספר את סיפורו ויוצר בז תקשורתי גדול מאד. מספרם של נפגעי המין הוא גדול מאד ועד לפני כמה שנים לא היה אפשר לדעת את היקפה בקרב הציבור. היום מודעים להיקפה אך ברור שיש גם מקרים רבים שאינם מדווחים מסיבות שונות כך שהתופעה רחבה בהרבה.

תיקונים לחוק בהקשר התיישנות על עבירות מין

הקשיים הנפשיים הרבים שעברו נפגעי עבירות המין ממועד המקרה לאורך שנים רבות, חלחלו והעלו את המודעות הציבורית למצב הנוראי ולהשלכות הכואבות על כל תחום בחייו של הנפגע.

עקב כך, בוצעו כמה תיקונים לחוק ההתיישנות. האקוטי מבין התיקונים הוא תיקון מספר 72 לחוק העונשין שקיבל תוקף בשנת 2002 ובמסגרתו תוקן גם סעיף 354 לחוק העונשין.

התיקונים נוגעים לתקופת התיישנות עבירות מין מסוג אינוס, נפגעי עבירות מין בקטינים. באפשרותם כעת להגיש תלונה עד הגעתם לגיל 38, כלומר החוק מאפשר להם לדווח על כך במהלך עשר שנים מיום הגעתם לגיל 28, זאת מתוך הבנת המקרה וחומרת הפגיעה שבעקבותיה הנפגע זקוק לזמן ארוך יותר כדי לגבש החלטות אם להגיש תלונה ואם לאו.

במקרים של עבירות מין במשפחה, פרק הזמן שניתן הוא עשרים שנה מהיום שהקטין היה לבגיר. פרק הזמן הנוסף שניתן לנפגעי עבירות מין אחרות הוא בין חמש לעשר שנים.

ההתייחסות בחוק לכל אחד מנושאי הפשיעה האחרים בישראל כמו מרמה גניבה ואחרים אינה זהה להתייחסות החוק לפשיעה בנושא עבירות המין.

לכל עבירת מין מתקיימת חקירה משטרתית ורק בתום החקירה שאינה מוגבלת בזמן, מתחילה תקופת ההתיישנות. נוצר מצב שהחקירה נגררת, אינה מסתיימת ובמקביל לכך, גם תקופת ההתיישנות אינה מוגבלת.

לאור הסיטואציות הללו הוגשה הצעה להתחיל בספירת זמן ההתיישנות מהיום האחרון בו נוהלה החקירה ובתנאי שלא יחלפו שלש שנים. כלומר, גבול ההתיישנות עבור פגיעות מיניות בקטינים יתחיל בהגעתם לגיל 28 ויימשך בין 15 ל – 18 שנים במקסימום.

כמו כן, הוספת שנה לתקופת התיישנות הארוכה ביותר אם חלפו כל התקופות שהוכרו מראש, במיוחד לנפגעי עבירות מין חמורות כמו אינוס ומעשי סדום לבגירים.

מה לעשות אם נגמרה תקופת התיישנות על עבירות מין?

אם תמה תקופת התיישנות בעבירות מין, בתי המשפט אינם מאפשרים לאדם להתלונן על מקרה מסוים ולתבוע את התוקף גם אם קיימות הוכחות חותכות כי הפשע בוצע והתוקף ידוע. סיומה של תקופת ההתיישנות יוצר בעיה בפני הנפגעים שעד עתה נמנעו מלהתלונן עקב תחושות בושה, פחדים, יחסי מרות, איומים ולחצים שונים שהופעלו עליהם או הדחקת מעשה הפשע.

ההתרשמות הכללית היא שלמרות סיומה של תקופת ההתיישנות של עבירות מין, על המתלוננות/ים לשקול ברצינות פנייה לעו"ד המתמחה בעבירות מין בכדי לתקוף את נושא ההתיישנות.

רוצה לחזור למשהו ספציפי בעמוד?

שתפו את התוכן. בחרו את הפלטפורמה שלכם!

עו"ד שוש חיון

עו"ד שוש חיון

בוגרת תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר-אילן. הייתה שותפתו למשרד של העו”ד הפלילי בני נהרי ז”ל. במהלך כ-10 שנים עבדו יחד על מאות תיקים ידועים בכל תחומי המשפט הפלילי.

התקשרו עכשיו 24/7