חזר הנאשם מהודאתו, האם זה אפשרי באמת?

אדם שהודה בביצוע עבירה פלילית מסוימת, יכול במהלך המשפט לחזור בו מהודאתו עקב נסיבות ייחודיות ומנומקות וזאת על פי סעיף 153 לחוק.

מהות ההודאה

הודאה ניתנת בכתב ונחתמת על ידי הנאשם או לחילופין ניתנת בעל פה ומוקלטת על ידי החוקר המשטרתי או על ידי המדובב שנשלח לתא המעצר עם הנאשם והצליח להוציא ממנו את ההודאה.
ההודאה של הנאשם בביצוע המעשה, נחשבת כראיה החזקה ביותר המושמעת במהלך המשפט אך לעתים קיימת ההודאה בלבד ללא שביב של מידע נוסף או ראיה נוספת שתקשור את הנאשם במקרה הנידון ולכן עלולה להוות בעיה.
החשש הוא שבית המשפט יסתמך על הודאה של נאשם שעלולה להתברר כהודאת שווא עקב הסיטואציה המלחיצה בעת החקירה. החשש מתגבר כשמדובר באדם שלא היה מפוקס או באדם המעורער בנפשו ואינו אחראי למעשיו ולכן עלול להודות גם במקרה שלא ביצע בפועל.

נסיבות מוצדקות לחזרה מהודאה

הנסיבות נובעות מכך שבמהלך חקירה:

  • לא הבין בצורה נכונה נתונים מסוימים ובעקבות כך הודה במקרה המיוחס לו מרצונו החופשי או שלא מרצונו החופשי.
  • הנאשם טוען לדוגמה כי טעה בשיקוליו או כי עורך דינו הפר אמונים וניתב דרך שאינה לטובת הנאשם אלא לטובת גורמים אחרים.
  • הנאשם נדרש לשכנע את בית המשפט כי הוכחת הנסיבות יהפכו את הקערה על פיה ועל כן הוא מבקש מבית המשפט לקבל את החזרה מהודאתו כדי להוכיח את חפותו.
    הזכות לחזרה מהודאה קיימת לאורכו של כל הדיון המשפטי וגם לאחר הקראת פסק הדין.
    החוק אינו מקבל כל חזרה מהודאה אלא רק במקרים ספציפיים בלבד. לנאשם קיימת אפשרות להציג נסיבות שונות המצדיקות לדעתו את פתיחת הדיון מחדש. בית המשפט לא נענה לכל הנסיבות המוצגות בפניו אלא אם מדובר בנסיבות חריגות הנשמעות יוצאות דופן וקיים סיכוי שאכן נגרם עוול לנאשם ולכן הדיון המחודש בעניינו הוא מוצדק.

חזר הנאשם מהודאתו, האם זה אפשרי באמת?

דוגמאות לנסיבות מוצדקות:

  • אם ההודאה ניתנה תוך אי הבנת כתב האישום שהוגש נגדו, כולו או חלקו.
  • אם החוקרים הפעילו עליו לחץ שבסופו של דבר שכנע אותו להודות באשמה, כיוון שהוא חש מאויים.
  • אם הודה כיוון שחש שיאונה רע למשפחתו, אם לא יעשה כך.
  • אם עקב טעות אנוש הודה באשמה ולמעשה הוא חף מפשע ולכן מבקש מבית המשפט לדון שוב בעניינו כך שחפותו תוכח.

בית המשפט בשבתו כבית דין צדק שתפקידו לגלות את האמת בכל פרשה אינו מעוניין שאנשים חפים מפשע יורשעו על עוון שלא ביצעו אך יש לשכנע את השופטים כי אכן מדובר במקרה חריג ביותר, אם השופטים לא ישתכנעו שזה אכן המקרה, לא תתקבל החזרה מהודאתו של הנאשם.

בסיס האפשרות לחזרה מהודאה של הנאשם נובע מהרצון להוכיח לציבור שבית המשפט בודק כל מקרה באופן מעמיק ויסודי ולכן הוא שוקל את הנסיבות החריגות בכובד ראש, תוך התחשבות בכמה נקודות אקוטיות.

  • אם הנאשם מיוצג על ידי עורך דין או מייצג את עצמו.
  • אם הנאשם נוקט בדרך זו משיקולים ענייניים או כמשיכת זמן.
  • אם הבקשה הוגשה לאחר הקראת פסק הדין או לפניו. ברוב המקרים, במטרתה של בקשה המועברת לאחר הקראת פסק הדין היא לצרכי הפחתת העונש ולא מתוך סיבות ענייניות ולכן ברוב המקרים היא לא תתקבל.

שחרור נאשמים

קרו מקרים שבהם שוחררו נאשמים מחמת הספק למרות הודאתם, עקב מציאת האשמים האמתיים במקרה זה או אחר, במיוחד כשהאדם מעורער בנפשו ולא הפעיל שיקול דעת טרם החתימה על מסמך ההודאה באשמה.

עוד באתר:

רוצה לחזור למשהו ספציפי בעמוד?

שתפו את התוכן. בחרו את הפלטפורמה שלכם!

עו"ד שוש חיון

עו"ד שוש חיון

בוגרת תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר-אילן. הייתה שותפתו למשרד של העו”ד הפלילי בני נהרי ז”ל. במהלך כ-10 שנים עבדו יחד על מאות תיקים ידועים בכל תחומי המשפט הפלילי.

התקשרו עכשיו 24/7